הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו. פי' בקונטרס מה שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו [ואלו] על הפרכת ואלו [ואלו] על הקרנות ואלו [ואלו] באצבעות ואע''ג דלא כתיב בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש הכל דהא במאי דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס וזה טעון שמונה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שני ואם ריבה עבודות בזה יותר מבזה מ''מ מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה והגיה רבינו שמואל דכל זה לא יתכן דא''כ למה לנו ללמוד פר יוה''כ (הא) משעיר יוה''כ [הא] מההוא טעמא דנפיק שעיר ליפוק פר ותו מאי האי דאמרינן לקמן ואתא ליה שעיר יוה''כ מה צריך תו בהאי ק''ו הרי כבר למד מפר העלם וגם לא הוזכר בברייתא דלעיל שנצטרך ללומדו אלא הכי פירושו ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן דהאי פר העלם והאי שעיר יוה''כ דשני מיני בהמות הן אפילו הכי הושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה למאי דכתיב בהו כלומר אותן עבודות שכתובות בהן אע''פ שאינן שוות בחשבון דבשעיר יש לפני ולפנים ובהיכל אחת למעלה ושבע למטה מיהו לאת בדם וטבילה הושוו כדיליף לקמן שעיר יוה''כ משעירי עבודת כוכבים בק''ו מקום שהושוו קרבן לקרבן דהאי פר והאי פר כו' וקיימא לן באיזהו מקומן (לקמן זבחים דף נ:) דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בק''ו והיינו דמפרש לקמיה ואתא ליה שעיר יוה''כ משעירי עבודת כוכבים כלומר וכבר אתא ליה שעיר יוה''כ ויכול ללמד על פר יוה''כ כדאמרינן עד כאן לשונו:

וקשיא היכי אתי שעיר יוה''כ משעירי עבודת כוכבים ופר העלם מה להנך שכן מכפרין על מצוה ידועה ועוד שכתוב בספרים מפר יוה''כ ושעירי עבודת כוכבים ועל זה קשה היכי אתי בק''ו ראשון פר יוה''כ משעיר יוה''כ לאת בדם וטבילה הלא שעיר יוה''כ גופיה לא קמה לו לאת בדם וטבילה בק''ו אחרון אלא מפר יוה''כ והוא גופיה מנא ליה ונראה לפרש ק''ו ראשון כמו רש''י ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן פר העלם ושעיר יוה''כ הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו השתא לא קאמר דהושוו לאת בדם וטבילה דאכתי לא קמה לו בשעיר יוה''כ אלא הושוו ששניהם על הפרכת ועל מזבח הזהב מקום שהושוו קרבן לקרבן אינו דין שיושוו למאי דכתיב בהו אפילו לאת בדם וטבילה וכן הוי ק''ו דשעיר יוה''כ וצריך לדקדק אי שייך למימר דיו בהאי ק''ו דמה בפר העלם לא הוי את בדם וטבילה אלא בשבע הזאות אף פר יוה''כ כן אבל הזאה שמינית לא ולהאי פירושא אתי שפיר דרבי חולק על קל וחומר זה שאינו פשוט דתחילת דינו דפר העלם דבר ושעיר יוה''כ בק''ו ראשון דהושוו מעשים למעשים לא הוי מאת בדם וטבילה ולא תיקשי לרבי שעיר יוה''כ מנא ליה את בדם וטבילה כיון דלית ליה האי קל וחומר כיון דלרבי כתיב לפר [למידרש ביה] פר יוה''כ לאת בדם וטבילה א''כ אתיא ליה שעיר יוה''כ בק''ו גמור מפר יוה''כ ושעירי עבודת כוכבים דלא הושווה קרבן לקרבן והושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה כל שכן שעירי (עבודת כוכבים ושעירי) יוה''כ ע''כ. ברו''ך:

ואתא ליה שעיר של יוה''כ משעירי עבודת כוכבים מק''ו. ואם תאמר רבי דלית ליה האי ק''ו מהיכא יליף ליה וכי תימא משום דאיתקש פר ושעיר של יוה''כ אהדדי דבקרא לא אשכחן הך היקשא ותו דא''כ לר' ישמעאל נמי תיפוק לי מהיקשא דהכא ותו מנא ליה הכא ובאיזהו מקומן (לקמן זבחים ד' נ.) לר' ישמעאל דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר אימא איפכא דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקשא דפר של יום הכפורים דאתי בק''ו מפר כהן משיח חוזר ומלמד על שעיר בהיקש ובפרק איזהו מקומן (גם זה שם:) משמע דקודם יש לנו לומר דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקש ממה שנאמר דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר שעיר של יום הכפורים משעירי עבודת כוכבים דלעיל דרשינן החטאת אלו שעירי עבודת כוכבים אבל שעיר של יום הכפורים לא אתיא מהחטאת כי היכי דלא מוקמי ליה בשעירי רגלים כדאמר לעיל:

ואתא ליה פר של יום הכפורים לאת בדם וטבילה מפר העלם של צבור. בקונטרס גריס מפר כהן משיח כי היכי דלא ליהוי למד מלמד: