Daf 41a
וַאֲתָא לֵיהּ פַּר יוֹם הַכִּפּוּרִים (נָמֵי) לְאֶת בְּדָם וּטְבִילָה מִפַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ וְאָתֵי לֵיהּ שְׂעִיר יוֹם הַכִּפּוּרִים מִשְּׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה מִקַּל וָחוֹמֶר
Rachi (non traduit)
ה''ג ואתא ליה פר יוה''כ לאת בדם וטבילה מפר משיח. בהאי ק''ו כדאמרן:
ואתי ליה שעיר יוה''כ נמי. לאת בדם וטבילה משעירי עבודת כוכבים בק''ו מה במקום שלא הושווה קרבן לקרבן דפר העלם ושעיר של יוה''כ הושוו מעשים המפורשים בשניהם שלא שינה בפי' עבודות השוות בהם כגון הזאות דהיכל מקום שהושווה קרבן לקרבן כגון שעיר יוה''כ ושעירי עבודת כוכבים אינו דין שיושוו מעשים למעשים וילמד סתום מן המפורש שעיר של יוה''כ משעירי עבודת כוכבים:
Tossefoth (non traduit)
ואתא ליה שעיר של יוה''כ משעירי עבודת כוכבים מק''ו. ואם תאמר רבי דלית ליה האי ק''ו מהיכא יליף ליה וכי תימא משום דאיתקש פר ושעיר של יוה''כ אהדדי דבקרא לא אשכחן הך היקשא ותו דא''כ לר' ישמעאל נמי תיפוק לי מהיקשא דהכא ותו מנא ליה הכא ובאיזהו מקומן (לקמן זבחים ד' נ.) לר' ישמעאל דדבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר אימא איפכא דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקשא דפר של יום הכפורים דאתי בק''ו מפר כהן משיח חוזר ומלמד על שעיר בהיקש ובפרק איזהו מקומן (גם זה שם:) משמע דקודם יש לנו לומר דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בהיקש ממה שנאמר דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בקל וחומר שעיר של יום הכפורים משעירי עבודת כוכבים דלעיל דרשינן החטאת אלו שעירי עבודת כוכבים אבל שעיר של יום הכפורים לא אתיא מהחטאת כי היכי דלא מוקמי ליה בשעירי רגלים כדאמר לעיל:
וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר אָמַר רַב פָּפָּא קָסָבַר תָּנָא דְּבֵי רַבִּי יִשְׁמָעֵאל דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּקַל וָחוֹמֶר
Rachi (non traduit)
וכי דבר הלמד בהיקש. כגון שעירי עבודת כוכבים לא למדנו בהן את בדם וטבילה אלא בהיקשא שהוקשו לפר כהן משיח וחוזרין ומלמדין את בדם וטבילה על שעיר יוה''כ כדאמר בק''ו:
אמר רב פפא. האי לפר דמוקי רבי ישמעאל בפר העלם משום דלקמן בעינן אגמורי פר העלם ביותרת הכבד ושתי הכליות לשעירי עבודת כוכבים בהיקשא דחטאתם על שגגתם ופר העלם דבר בגופיה לא כתיב יותרת ושתי כליות אלא ואת כל חלבו יקריב ממנו ובהיקשא (להאי קרא) גמר להו מפר כהן משיח דכתיבי ביה להכי איצטריך לפר יתירה לפר העלם לכפול בהיקשא שנייה דהא בלאו הכי איתקש דהאי קרא ביה קאי וכתיב כאשר עשה לפר זה פר כהן משיח וחזר וכפל ועשה לפר זה פר העלם לכפול בהיקשו ללמד ממנו יותרת דליהוי האי היקש שני במקום כתיבה בגופו דלא ניהוי דבר הלמד בהיקש חוזר ומלמד בהיקשא דקיימא לן לקמן באיזהו מקומן (זבחים דף מט:) דאין למדין בקדשים למד בהיקשא מן הלמד בהיקש:
לַפָּר זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר הָא בְּצִיבּוּר גּוּפֵיהּ כְּתִיב אָמַר רַב פָּפָּא מִשּׁוּם דְּבָעֵי אַגְמוֹרֵי פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר בְּיוֹתֶרֶת וּשְׁתֵּי כְּלָיוֹת לִשְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה
Tossefoth (non traduit)
ואתא ליה פר של יום הכפורים לאת בדם וטבילה מפר העלם של צבור. בקונטרס גריס מפר כהן משיח כי היכי דלא ליהוי למד מלמד:
וּפַר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר בְּגוּפֵיהּ לָא כְּתִיב בְּהֶיקֵּשָׁא אָתֵי אִיצְטְרִיךְ לַפָּר
לְמִיהְוֵי כְּמַאן דִּכְתִיב בֵּיהּ בְּגוּפֵיהּ וְלָא לֶיהֱוֵי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ
תַּנְיָא כְּווֹתֵיהּ דְּרַב פָּפָּא וְעָשָׂה כַּאֲשֶׁר עָשָׂה מָה תַּלְמוּד לוֹמַר לַפָּר
לְפִי שֶׁנֶּאֱמַר וְהֵם הֵבִיאוּ אֶת קָרְבָּנָם אִשֶּׁה לַה' וְגוֹ' חַטָּאתָם אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה שִׁגְגָתָם זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר חַטָּאתָם עַל שִׁגְגָתָם אָמְרָה תּוֹרָה חַטָּאתָם הֲרֵי הִיא לָךְ כְּשִׁגְגָתָם
Rachi (non traduit)
והם הביאו את קרבנם וגו'. בפרשת קרבנות עבודת כוכבים כתיב בשלח לך ומקרא יתירא הוא לדרשא דמה לו לכתוב זאת ונסלח להם כי שגגה היא והם הביאו את קרבנם לכתוב ונסלח להם ונשתוק אלא משום דבעי לאקושי שעירי עבודת כוכבים דמשתעי ביה קרא לפר העלם להקטרת אימורים כדכתיב קרבנם אשה לה' היינו אימוריהם ואקיש חטאתם לשגגה:
שגגתם זה פר העלם. דכתיב ביה (ויקרא ד':
י''ג) ואם כל עדת ישראל ישגו אמרה תורה חטאת דעבודת כוכבי' זו הרי היא כשאר שגגתם דשאר עבירות לענין אישים:
חטאתם אלו שעירי עבודת כוכבים. דעלייהו קאי:
שִׁגְגָתָם מֵהֵיכָן לָמַדְתָּ לֹא בְּהֶיקֵּשׁ וְכִי דָּבָר הַלָּמֵד בְּהֶיקֵּשׁ חוֹזֵר וּמְלַמֵּד בְּהֶיקֵּשׁ
Rachi (non traduit)
ושגגתם מהיכן למד. הקטרת האישים שלה לא בהיקש מפר כהן משיח בתמיה והיאך חוזר ולמד בהיקש ת''ל ועשה לפר זה פר העלם חזר וכפל בהיקשן כדאמרן לעיל למיהוי כמאן דכתיב בגופו:
תַּלְמוּד לוֹמַר לַפָּר זֶה פַּר הֶעְלֵם דָּבָר שֶׁל צִבּוּר לְפַר זֶה פַּר כֹּהֵן מָשִׁיחַ
אָמַר מָר חַטָּאתָם אֵלּוּ שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה תִּיפּוֹק לֵיהּ מִקְּרָא קַמָּא דְּאָמַר מָר הַחַטָּאת לְרַבּוֹת שְׂעִירֵי עֲבוֹדָה זָרָה אָמַר רַב פָּפָּא אִיצְטְרִיךְ סָלְקָא דַּעְתָּךְ אָמֵינָא הָנֵי מִילֵּי הַזָּאוֹת דִּכְתִיבָן בְּגוּפֵיהּ
Rachi (non traduit)
דאמר מר החטאת אלו שעירי עבודת כוכבים. למה לי תו הך דחטאתם על שגגתם:
תיפוק ליה. יותרת הכבד לשעירי עבודת כוכבים:
מקרא קמא. דאקשינן לעיל לפר העלם:
סד''א הני מילי. דאיתרבו שעירי עבודת כוכבים לדין פר העלם להזאות דכתיבן בגופיה בהדיא אבל ליותרת וכליות לא:
שֶׁהוּשְׁווּ מַעֲשִׂים לְמַעֲשִׂים
Rachi (non traduit)
הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו. שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו על הפרכת ואלו על הפרכת אלו על הקרנות ואלו על הקרנות אלו באצבע ואלו באצבע ואע''ג דלא כתיב ביה בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש את הכל דהא במה דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס לפנים וזה טעון שמנה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שינה אם ריבה עבודות בזה יותר מזה מכל מקום מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה:
Tossefoth (non traduit)
הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו. פי' בקונטרס מה שפירש הכתוב בהזאות הכתובות בהן לא שינה את זו מזו אלו [ואלו] על הפרכת ואלו [ואלו] על הקרנות ואלו [ואלו] באצבעות ואע''ג דלא כתיב בשעיר את בדם וטבילה אין זה שינוי דאיכא למימר לא פירש הכל דהא במאי דפריש לא שני ואם זה נכנס לפנים וזה לא נכנס וזה טעון שמונה הזאות וזה טעון שבע מיהו למאי דכתיב בהו לא שני ואם ריבה עבודות בזה יותר מבזה מ''מ מעשה עבודות שהצריך לשניהם לא שינה והגיה רבינו שמואל דכל זה לא יתכן דא''כ למה לנו ללמוד פר יוה''כ (הא) משעיר יוה''כ [הא] מההוא טעמא דנפיק שעיר ליפוק פר ותו מאי האי דאמרינן לקמן ואתא ליה שעיר יוה''כ מה צריך תו בהאי ק''ו הרי כבר למד מפר העלם וגם לא הוזכר בברייתא דלעיל שנצטרך ללומדו אלא הכי פירושו ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן דהאי פר העלם והאי שעיר יוה''כ דשני מיני בהמות הן אפילו הכי הושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה למאי דכתיב בהו כלומר אותן עבודות שכתובות בהן אע''פ שאינן שוות בחשבון דבשעיר יש לפני ולפנים ובהיכל אחת למעלה ושבע למטה מיהו לאת בדם וטבילה הושוו כדיליף לקמן שעיר יוה''כ משעירי עבודת כוכבים בק''ו מקום שהושוו קרבן לקרבן דהאי פר והאי פר כו' וקיימא לן באיזהו מקומן (לקמן זבחים דף נ:) דדבר הלמד בקל וחומר חוזר ומלמד בק''ו והיינו דמפרש לקמיה ואתא ליה שעיר יוה''כ משעירי עבודת כוכבים כלומר וכבר אתא ליה שעיר יוה''כ ויכול ללמד על פר יוה''כ כדאמרינן עד כאן לשונו:
וקשיא היכי אתי שעיר יוה''כ משעירי עבודת כוכבים ופר העלם מה להנך שכן מכפרין על מצוה ידועה ועוד שכתוב בספרים מפר יוה''כ ושעירי עבודת כוכבים ועל זה קשה היכי אתי בק''ו ראשון פר יוה''כ משעיר יוה''כ לאת בדם וטבילה הלא שעיר יוה''כ גופיה לא קמה לו לאת בדם וטבילה בק''ו אחרון אלא מפר יוה''כ והוא גופיה מנא ליה ונראה לפרש ק''ו ראשון כמו רש''י ומה במקום שלא הושוו קרבן לקרבן פר העלם ושעיר יוה''כ הושוו מעשים למעשים למאי דכתיב בהו השתא לא קאמר דהושוו לאת בדם וטבילה דאכתי לא קמה לו בשעיר יוה''כ אלא הושוו ששניהם על הפרכת ועל מזבח הזהב מקום שהושוו קרבן לקרבן אינו דין שיושוו למאי דכתיב בהו אפילו לאת בדם וטבילה וכן הוי ק''ו דשעיר יוה''כ וצריך לדקדק אי שייך למימר דיו בהאי ק''ו דמה בפר העלם לא הוי את בדם וטבילה אלא בשבע הזאות אף פר יוה''כ כן אבל הזאה שמינית לא ולהאי פירושא אתי שפיר דרבי חולק על קל וחומר זה שאינו פשוט דתחילת דינו דפר העלם דבר ושעיר יוה''כ בק''ו ראשון דהושוו מעשים למעשים לא הוי מאת בדם וטבילה ולא תיקשי לרבי שעיר יוה''כ מנא ליה את בדם וטבילה כיון דלית ליה האי קל וחומר כיון דלרבי כתיב לפר [למידרש ביה] פר יוה''כ לאת בדם וטבילה א''כ אתיא ליה שעיר יוה''כ בק''ו גמור מפר יוה''כ ושעירי עבודת כוכבים דלא הושווה קרבן לקרבן והושוו מעשים למעשים לאת בדם וטבילה כל שכן שעירי (עבודת כוכבים ושעירי) יוה''כ ע''כ. ברו''ך:
that their rites shall be alike. (1) Then the [rites of the] Day of Atonement bullock are learnt from [those of] the bullock of the anointed priest, [insofar as the latter are deduced] from ‘eth’, ‘in the blood’ and the mention of dipping. (2) And [the rites of] the goat of the Day of Atonement are also learnt from [those of] the goats brought on account of idolatry, a fortiori. (3) But can that which is learnt through a Hekkesh then in turn teach a fortiori? (4) — Said R. Papa: The Tanna of the School of R. Ishmael holds [that] that which is learnt through a Hekkesh can in turn teach a fortiori. ‘"With the bullock" refers to the community's bullock for unwitting transgression.’ But that is written in the very text? (5) — Said R. Papa: Because he wishes that the community's bullock for unwitting transgression shall teach that the goats for idolatry require [the burning of] the lobe [above the liver] and the two kidneys [on the altar]; yet that is not prescribed in the actual passage on the community's bullock for unwitting transgress, but is learnt through a Hekkesh; therefore ‘with the bullock’ is needed, to make it as though it were prescribed in the actual text, and thus it should not be a case of what is learnt through a Hekkesh in turn teaching through a hekkesh. (6) It was taught in accordance with R. Papa: ‘Thus shall he do [with the bullock] as he did’: why does Scripture [further] state, with the bullock? Because it is said, And they have brought their offering, an offering made by fire unto the Lord, [and their sin-offering before the Lord, for their error]. (7) Now, ‘their sin-offering’ refers to the he-goats for idolatry, while ‘their error’ alludes to the community's bullock for unwitting transgression. [Hence when the text says] ‘their sin-offering... for their error’, the Torah intimates: Behold, you must treat their sin-offering as their [offering for] error. (8) But whence have you learned [the law in the case of] their [offering for] error? Was it not through a hekkesh? (9) Can then that which is learnt through a Hekkesh in turn teach through a Hekkesh? Therefore the text states, ‘[As he did] with the bullock’, which refers to the community's bullock for transgression; while [the other] ‘with the bullock’ alludes to the anointed priest's bullock. The Master said: ‘"Their sin-offering" refers to the he-goats for idolatry.’ Deduce this (10) from the earlier verse, (11) for a master said, ‘"The sin-offering" is to include the he-goats of idolatry’? (12) — Said R. Papa, It is necessary. I might argue that [the force of this extension] applies only to the sprinklings, (13) which are prescribed in that very passage;

(1). Such as the sprinklings before the veil and on the golden altar.
(2). V. supra 40a.
(3). If where the sacrifices are not the same, viz., the community's bullock for unwitting transgression and the goat of the Day of Atonement, the rites prescribed for both are alike, since Scripture does not explicitly say that those which they have in common, e.g., the sprinklings in the Hekal, are different; then where the sacrifices are the same, e.g. the goat of the Day of Atonement and the goats of idolatry, their rites are surely alike.
(4). As here. For the rites of the anointed priest's bullock, insofar as these are deduced from ‘eth’, ‘in the blood’ and the mention of dipping, are transferred to the goats for idolatry only by a Hekkesh (q.v. Glos.); then we make them in turn teach a fortiori that the same applies to the goats of the Day of Atonement.
(5). The whole passage deals with this.
(6). It is stated infra that the lobe above the liver and the two kidneys of the goats of idolatry are burnt on the altar, and that this is learnt through a Hekkesh from the community's bullock of unwitting transgression. But there too Scripture does not explicitly state the law, which is learnt through a Hekkesh from the anointed priest's bullock, where it is explicitly prescribed, and in the case of sacrifices it is stated infra 49b that what is learnt through a Hekkesh cannot in turn teach through a Hekkesh. Now, here we have in any case a Hekkesh between the community's bullock and the anointed priest's bullock, since ‘as he did with the bullock’ has been interpreted as referring to the anointed priest's bullock, while the whole passage in which it occurs treats of the community's bullock. Hence when Scripture further reiterates this Hekkesh by saying, ‘thus shall he do with the bullock’, which being superfluous is made to refer to the community's bullock, the effect of this repeated Hekkesh is to make it as though the burning of the lobe and the kidneys were not derived through a Hekkesh but explicitly prescribed. Hence one can no longer object that what is learnt through a Hekkesh cannot teach through a Hekkesh.
(7). Num. XV, 25.
(8). Viz., that the lobe and the kidneys of the former, as of the latter, must be burnt on the altar. This is a Hekkesh deduction.
(9). V. p. 205, n. 5.
(10). That the lobe and kidneys of these must be burnt on the altar.
(11). Sc. Lev. VII, 19 which is now being discussed.
(12). Supra 39b. By this inclusion its rites are brought into line with those of the other sacrifices alluded to in that verse, and hence include the burning of the lobe and the kidneys on the altar.
(13). Teaching that the blood of the he-goats must be sprinkled in the same way as that of the community's bullock.
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source